הפרידה משפרה

כל מי ש"התמכר" לצפיה בתוכנית "האח הגדול" בוודאי הרגיש, באופן מוזר, בימים שאחרי הגמר את התחושה שכאילו חווה פרידה ממישהו אהוב.
במשך 107 יום היינו כמו דני דין, שותפים סמויים לכל שיחה, לכל צחוק, לכל בכי, של משתתפי "האח הגדול", ובייחוד של שפרה, שלשמה התכנסנו כאן.
ההרגשה היא של חברות שנגמרה פתאום. בלי "זה לא את/ה זה אני", בלי "ניקח הפסקה ונראה מה יהיה"...כלום... "והזוכה היא שפרה" וזהו נגמר.
אחרי קפיצת הייייייייייייששששש שליוותה את ההכרזה על הזכייה נשארתי עם היי מטורף. אני מבינה את כל מי שנסע לירושלים כדי לחגוג עם שפרה, זה כמו להשתתף בשמחה של חברה טובה. אבל כשהתינוק המתוק שלי ישן לו בחדר ואבא שלו מכורבל בספה בתנוחה עוברית, כל מה שנותר לעשות עם ההתלהבות הזאת הוא פשוט... לסדר ולנקות את הבית (מתכון בדוק לשחרור אנרגיות כשאין עם מי לחלוק אותם).

כדי לעבור את ה"פרידה" הזו אנסה לרכז כאן עדכונים מאתרים שונים, שיספרו על שפרה והזכייה, ולשתף ברגשותיי.

ובינתיים... מזל-טוב שפרה :) אני יודעת שאת מייצגת רק את עצמך ולא מתיימרת לייצג אף-אחד אחר, אבל אהבתי את מי שאת, ואני שמחה שנתת לי, ולעוד רבים כמוני, את התחושה שהשפיות והטוב שבאדם ניצחו.