בעקבות המשבר הכלכלי, החליטו הזכיינים בערוצים השונים להפסיק/לבטל הפקת תוכניות מקור, ולהשקיע בתוכניות ריאליטי, שמכניסות להם לא מעט כסף, או יותר נכון ה-ר-ב-ה מאוד כסף באמצעות ה-SMS-ים שאנשים שולחים.
כל זה מעורר הפגנות וזעם מצד אמנים, שלמעשה פרנסתם נגזלת, ואפילו התבטאות מצד ראש-הממשלה, שאין ערכים בתוכניות ריאליטי.
אני חושבת שכבודן של יצירות מקור במקומו מונח, ואי-אפשר לעשות הכללה, ולומר שכל תוכניות הריאליטי הן נטולות ערכים ולא נכנסות לקטגוריה של תרבות.
למרות שניתן לומר, בצער, שרובן באמת כאלה (אני למשל, ובאמת מבלי לפגוע באף אחד, לא הייתי מסוגלת לראות תוכניות דוגמת "הדוגמניות", "מפרץ האהבה", "היפה והחנון"...). רוב התוכניות רדודות ושטחיות ומתעסקות בתככים או במראה החיצוני מעל הכל, ועוד דברים מהסוג, שלפחות אצלי, מעורר הרגשת אי-נוחות עד גועל, בגלל כל השליליות והצד הרע שבאדם, שלו הם נותנים במה.
לעומת-זאת, יש תוכניות ריאליטי איכותיות, שלעיתים מעלות לדיון נושאים, שאולי לא היו עולים באופן אחר (דוגמת הפרידמנים לעומת הבובלילים, על כל מה שכל אחד מייצג, בתוכנית "האח הגדול"), או תוכניות שמופנות לקהל רחב (למשל "כוכב נולד", "נולד לרקוד", "השרדות"...) ומספקות איכות, וזה עיניין של טעם אישי אם התוכנית מעניינת או לא, אבל אי-אפשר לקרוא לתוכניות כאלה נטולות ערכים או לא תרבותיות.
תוכנית "האח הגדול", למרות שהציגה לעיתים דברים שלא היו נעימים לצפיה, הציגה אמת, וזה לא משנה אם אוהבים את שפרה או את הבובלילים או מישהו אחר, הבחירה שלנו היא בסופו של דבר במכלול של תכונות שהכי קרובות לתכונות שלנו, ואני לא חושבת שאם כל מה שצפינו בו היה מגיע באריזה של סדרה, שבה משתתפים שחקנים, ומראים את אותם רגשות וכו', היינו מתרגשים ומזדהים או כועסים באותה מידה.
c.jpg)
